במלכים ב' כ"ד אנו רואים את ההשלכות של חטאיהם של מלכי יהודה. הפרק מתחיל במלכותו של יהויקים, שהיה מלך רשע שלא הלך אחרי ה'. אחריו בא בנו יהויכין, שהיה גרוע עוד יותר. ה' כעס כל כך על בני יהודה שהוא הרשה לבבלים לבוא ולקחת אותם בשבי. זה היה עונש על אי-ציותם ועבודת האלילים שלהם.
הפרק מסתיים בתקופת מלכותו של צדקיהו, שהיה מלך יהודה האחרון. הוא גם היה רשע וסורר, וה' התיר לבבלים לבוא ולקחת אותו גם בשבי. זה היה אות למשפט אלוהים על בני יהודה על חטאיהם.
הפרק משמש לנו היום כאזהרה. עלינו להיזהר לציית ליהוה ולא להתרחק ממנו. אם נעשה זאת, נסבול מאותן תוצאות כמו בני יהודה. עלינו לזכור שאלוהים הוא אלוהים צודק וצדיק, והוא לא יסבול חוסר ציות.